<h1>ארחות חיים הלכ' קדושין סימן י"ג</h1>
<h2>דף סד:</h2>
כתב הר"י מקורביל ז"ל המקדש אחת מן העריות לא עשה ולא כלום לפי שאין קדושין תופסין (לא בחייבי לאוין ולא) [בחייבי מיתות ב"ד] ולא בחייבי כריתות חוץ מן הנדה. ואמרי' בפ' המגרש [גיטין פ"ט ע"ב] אשת איש שפשטה ידה וקבלה קדושין בפני בעלה הרי זו מקודשת לשני שהאשה שאמרה לבעלה גרשתני נאמנת חזקה אין האשה מעיזה בפני בעלה. כרב המנונא וכן בפ' התקבל [שם ס"ד ע"ב] ופסק ר"י כמותו שבכל התלמוד מקשה (לדבריו) [מדבריו] וכן נמי פסק הרמב"ם ז"ל והגיה עליו הראב"ד ז"ל לא שנאמנת אלא שקדושין תופסין בה. אבל אינה נאמנת לא להתירה ולא ליטול כתובה דלא אמר כהמנונא למשרייה לשוק בלא גט אלא לחומרא דאי פשטה ידה וקבלה קדושין צריכה גט משני. וכן נמי כתב ה"ר משולם ז"ל בפ' יש נוחלין [דף קל"ד] אבל הר' מאיר הלוי ז"ל פי' בפ' האומר התקבל גט דכי איתמר דרב המנונא לא לחומרא איתמר (דלא צריכה) [לאצרוכי] גט משני מיהו מסתברא דהא דאמרו בדורות הראשונים דלא הוי נפישי חוצפא ופריצותא. אבל האידנא דנפישי חוצפא ופריצותא בעלמא איתרע חזקה דרב המנונא. ולא עבדינן עובדא אלא לחומרא שאם כן לא הנחת בת לאברהם אבינו ואין לפקפק דהלכה כרב המנונא עכ"ל. והחכם ר' פלו' אלמוני ז"ל כתב בתשובה שהשיב לר' שלמה ז"ל עמרמי וז"ל עיקר השמועה במס' קדושין אמר רב המנונא ש"מ מדרב המנונא אשת איש שפשטה ידה וכו' מעתה צריכין אנו לדקדק במלתיה דרב המנונא האשה שאמרה לבעלה גרשתני נאמנת חזקה אינה מעיזה וכו' אינו ר"ל באשה שנתקדשה בפנינו ונשאת כדת משה וישראל ואמרה בשביל כעס או נתנה עיניה באחר ואין לה עדים ולא ראיה וכו' אלא מיירי באיש ואשה דאתו מעלמא ואין אנו יודעין אם היא אשתו אם לאו אלא על פיהם ועמדו בינינו ימים רבים שהיא אשתו בתורת חזקה ולא בתורת עדות ולא בתורת קדושין לכך אם אמרה גרשתני נאמנת דאתי חזקה בתריתא ומבטיל לקמיתא. והביא לזה הרבה ראיות לדבריו ובסוף דבריו אמר כן ולגבי מילתיה דרב הונא צריכין אנו לפרש באיש ואשה דאתו מעלמא אבל אין עדות ברורה שהיא אשתו אלא בחזקה לכך אם פשטה ידה וקבלה קדושין מאחר בפני בעלה מקודשת לשני והיא אשתו גמורה ומותרת לו דאתי חזקה אחריתי ומבטל לקמיתא דאתי דרבנן ומבטל דרבנן משום דאין אשה מעיזה כ"ש כשפשטה ידה אבל אי ידעינן ודאי בעדות ברורה שהיא אשתו אפילו פשטה ידה כמה פעמים אסורה לשני ומותרת לראשון שאין קדושין תופסין בעריות דהא רב הונא לא (דין) [דייק] מלתיה אלא מכח רב המנונא ובעדות ברורה שהיא אשת איש גמורה ליתא לרב המנונא ומדרב המנונא ליתא דרב הונא נמי ליתא. ע"כ.
<h2>דף פט:</h2>
כתב הר"י מקורביל ז"ל קדשה אחד שלא בפני בעלה אינה מקודשת לפי שאין קדושין תופסין בה עד שתביא ראיה לדבריה שנתגרשה קודם שקבלה הקדושין דקיימא לן דכל שאינה לפניו מעיזה ומעיזה. ונשאל הרשב"א ז"ל [ח"א סי' אלף נ"ג ורנ"ד] על ראובן שקדש אשה ובא אחד וקדשה שלא בפניו אם צריכה גט משני. עוד נשאל אם גרשה הראשון אם מקודשת לשני והשיב מסתברא שאינה צריכה גט משני ועל תשובה זו האריך והביא הרבה ראיות לדבריו. ועל האחרת השיב דבר ברור הוא שאינה מקודשת לשני כלל שאי אפשר להיות מותרת לראשון ומקודשת לשני עכ"ל.
